<h1>האורה לרש"י סימן נ'</h1>
<h2>דף פג.</h2>
תנו רבנן ראשית עריסותיכם [חלה תרימו תרומה] [במדבר ט"ו כ'], כדי עיסותיכם, וכמה עיסתכם כדי עיסת מדבר, וכמה עיסת מדבר, [דכתיב] והעומר עשירית האיפה הוא [שמות ט"ז ל"ו], מכאן אמרו שבעה רבעים קמח ועוד [חייבת] בחלה, ושיעור חלה אחד מעשרים וארבע בעיסה, ולענין הפרשת חלה מן העיסה אפילו לש סאה סולת בעריבה אחת בבת אחת, אין עליו להפריש אלא חלה אחת, כדכתיב ראשית עריסותיכם [חלה תרימו תרומה], וזה שחייבו חכמים אחד מעשרים וארבעה מתחילת חיובה של עיסה, וכמה שיעורה מ"ג בצים וחומש ביצה קמח. ובפסקא נמי שיעור חלת עיסה, שאמרו חכמים שבעה רבעים קמח ועוד, חייבין בחלה, הואי מ"ג ביצים וחומש ביצה קמח, לפיכך הלש שיעור זה בעריבה אחת חייב בחלה, אפילו לש מאה שיעורין במאה עריבות חייב להפריש מכל אחת ואחת, דילפינן מעיסת מדבר דהוא עומר. ולענין הביצים היאך מודדין בהן, ממלאין כלי מים ונותנין הביצים לתוכו וכמדידת המים מודדין הקמח, ולאו שיעור זה לעמוד עליו, אלא כך שיערו חכמים שהוא שיעור ביצה בינונית משקל י"ג זוז י"ד גיראות במשקל כסף של בגדד (זה) [וכמשפט הזה] שיערו לעיסת מדבר לחלה ולפסח, וכך אנו נוהגים.
